להקשיב לריח

אני נמשכת למותגים שיש להם עולם חזותי מובחן, זהות שאפשר לראות בה מחשבה, עקביות ותפיסה אסתטית. הבקבוק, האריזה, הטיפוגרפיה והאופן שבו המותג מציג את עצמו אינם פרטים שוליים מבחינתי. הם חלק מהחוויה, ומהאופן שבו אני קוראת את המותג עוד לפני שהתנסיתי בריח. השפה החזותית אינה רק שער הכניסה שלי למותג. היא אחד הביטויים של הזהות היצירתית שלו.

גם כשמדובר בבשמי נישה, נקודת המוצא שלי אינה שונה. האסתטיקה והשפה החזותית של המותג הן לרוב המפגש הראשון שלי איתו, ולעיתים גם הסיבה הראשונית שבגללה ארצה להכיר אותו.

אבל בניגוד לבתי אופנה, שבהם השפה הזו כבר נטועה בעולם עיצובי רחב ומבוסס, בבתי בישום נישה השפה נבנית באופן עצמאי, והיא מתקיימת לצד הרעיון הריחני. הם לא חייבים להמשיך שפה חזותית או תפיסה עיצובית שכבר הוגדרה. נקודת המוצא שלהם יכולה להיות זיכרון, מקום, יצירת אמנות, רעיון מופשט, רגש או אפילו אסוציאציה שקשה להגדיר במילים.

יש בהם חופש אחר. חופש שאינו מחויב למורשת של בית אופנה, לקודים אסתטיים קיימים או לציפייה מסוימת לגבי האופן שבו בושם אמור להריח. המפגש הזה שבין רעיון לריח הוא מה שמסקרן אותי: האופן שבו מחשבה הופכת לחומר, סיפור הופך לניחוח, ולעיתים גם האופן שבו הבושם חורג מהרעיון שממנו נולד ויוצר חוויה עצמאית לחלוטין.

יש כמה בתי בישום שאני חוזרת אליהם דווקא בגלל החופש הזה. לא בהכרח משום שהם פועלים באותה דרך, אלא משום שכל אחד מהם מציע עולם משלו.

למי שמחפש בשמים שאינם פועלים לפי מוסכמות הבישום המסחריות, שאינם ממהרים לאמץ טרנדים או למשוך תשומת לב, אך מצליחים לעורר רגש, מחשבה ותחושה של מקוריות, בית הבישום Perfumer H הוא המקום לחפש בו את הריח הבא שלכם. בית הבישום הבריטי העצמאי הוקם על ידי הבשמית Lyn Harris בשנת 2015.

האריס (1968), מייסדת בית הבישום Miller Harris בין היתר, הגיעה אל המותג עם למעלה מעשרים שנות ניסיון בעולם הבישום. אך המותג Perfumer H סימן עבורה התחלה מסוג אחר: פרויקט אישי, עצמאי ואמנותי יותר, שאִפשר לה להתרחק מציפיות מסחריות וממגמות מתחלפות וליצור מתוך סקרנות, אינטואיציה וחופש אמנותי.

בושם הוא חומר בלתי מוחשי. הוא מתפזר באוויר, משתנה על העור, מעורר רגש או זיכרון, מייצר תחושה ומצב רוח, ולרגע הופך משהו בלתי נראה לנוכח. המוטו של המותג, להפוך את האוויר לנראה, הוא גם נקודת מוצא להבנת תפיסת הבישום של האריס: האפשרות להעניק צורה ריחנית לדברים שאינם בהכרח מוחשיים או ניתנים להגדרה.

האריס מתייחסת לניחוחות שלה כאל “ציורים ריחניים”, השואבים השראה מהתבוננות בעולם שסביבה ולא מניסיון לחזות מגמות או לייצר ניחוח שימשוך תשומת לב.

היא עוסקת בתרגום של דברים לריח: נוף, תמונה, אדם, חומר או רגע מחיי היומיום. אוויר לח, פרחים לבנים, בטון רטוב, יערות, דיו כחול הנמרח על נייר, הריח שנותר באוויר אחרי שריפת עץ, או הרצון לעורר תחושה או רגש מסוימים – כל אלה יכולים להפוך לנקודת מוצא ליצירה.

אף שהבשמים שלה נושאים שמות של מרכיבים בודדים, אין מדובר בניסיון להציג אותם באופן ישיר או להעמיד אותם במרכז ההרכב. המרכיב משמש נקודת מוצא לפרשנות רחבה יותר, שבה הוא משתלב במכלול ולא בהכרח נשאר מזוהה. היא מחפשת קומפוזיציה שלמה, שמתרגמת את חומר הגלם לתחושה, לזיכרון או לעולם שלם של אסוציאציות, מבלי לתאר אותם באופן מילולי.

גם ביחס לחומרי הגלם, הגישה שלה אינה מבוססת על בחירה דיכוטומית בין טבעי לסינתטי. חומרי גלם טבעיים תופסים מקום מרכזי בעבודתה, אך המדע והטכנולוגיה של הבישום המודרני משמשים אותה ככלים להרחבת אפשרויות היצירה ולבניית קומפוזיציות מורכבות. השילוב בין השניים אינו עניין של העדפה אידיאולוגית, אלא חלק בלתי נפרד מתהליך היצירה.

לצד ניחוחות שקופים, אווריריים וירוקים, אפשר למצוא בה יצירות כהות, יבשות, עציות, מעושנות ואדמתיות יותר. אין כאן חתימה ריחנית אחידה שחוזרת על עצמה, אלא מנעד רחב של פרשנויות, שמתקיים תחת תפיסה יצירתית משותפת. גם כשהבשמים מורכבים ובעלי אופי מובהק, הם נוטים להתפתח באופן מאופק ואינטימי, להשתלב בעור ולא לבקש להשתלט על המרחב.

מחוץ למרוץ

המותג Perfumer H אינו מבקש להיות בכל מקום. הוא שומר על נוכחות מצומצמת יחסית, נמנע מהאופי הרועש של קמפיינים מסורתיים ומבסס את המוניטין שלו בעיקר דרך חנויות נבחרות, קהילת חובבי הבישום והכרה מקצועית.

העיסוק באסתטיקה אינו נעצר בניחוח עצמו, אלא ברצון לחשוף את מלאכת הבישום ולהוציא אותה מאחורי הקלעים.

בעולם שבו אנחנו פוגשים בדרך כלל רק את המוצר המוגמר, בעוד תהליך היצירה, הנוסחאות וחומרי הגלם נותרים נסתרים, המותג Perfumer H מציע מבט אחר. בחנות הלונדונית של המותג פועלת מעבדה, והיצירה אינה מופרדת מהחלל שבו היא מתקיימת. חומרי הגלם ועבודת הבשמית גלויים לעין, ובקבוקי הזכוכית המנופחת שיצר אמן הזכוכית הבריטי Michael Ruh אינם רק כלי קיבול לניחוח אלא אובייקטים עיצוביים. יחד עם הריהוט והאדריכלות, הם חלקים מאותו עולם יצירתי.

זו תפיסה שמציגה את הבושם לא רק כאובייקט צריכה, אלא כתוצר של מלאכה, ידע, חומר וזהות אישית. מבחינת האריס, גם הדרך שבה נוצר הבושם ראויה להיות חלק מהסיפור שלו. המותג Perfumer H הוא לא רק בית בישום, אלא מעין סטודיו יצירתי שבו הניחוח, החומר והצורה מתקיימים זה לצד זה.

ואולי זו גם אחת הסיבות לכך שהוא מצליח לשמור על תחושה של עולם עצמאי, כזה שלא ממהר להסביר את עצמו או לרדוף אחרי תשומת לב.

הריחות

Bergamot – פרשנות אישית לברגמוט המוכר. ניחוח הדרי, ירקרק וארומטי, שמשלב רעננות עם רובד מעט מחוספס ועמוק יותר. הלימון והקטורת מרחיקים אותו מהציטרוס הצפוי ומעניקים לו אופי מתוחכם ומאופק.

Dandelion – מחווה לזיכרונות ילדות ולשדות פתוחים, בהשראת פרחי שן הארי וזרעיהם המתפזרים ברוח. שילוב של לימון, מנדרינה, פריחת תפוז, בזיליקום, שזיף, וטיבר ומאסק יוצר ניחוח ירוק, הדרי וארומטי, חד ומרומם שמבצבץ לאורך היום ומעניק תחושת חופש טבעית ומלאת תנועה.

Soap – שיתוף פעולה עם Studio Nicholson שנועד ללכוד את התחושה של בד נקי במגע עם העור. אלדהידים, הל, פלפל לבן, פריחת תפוז, מאסק וטונקה יוצרים פרשנות מודרנית לניקיון: לא סבון קלאסי, אלא ניחוח נקי, רך, מעט מתובל ואינטימי.

Steam – מפגש בין תה ירוק, מנדרינה, שזיף וכוסברה לבין עץ ארז, ערער, פלפל שחור וזפת ליבנה. מתחיל ברעננות ירקרקה ובהירה, ובהמשך מקבל אופי עצי, יבש ומעט מעושן, שנשאר חבוי בתוך ערפל לח ורך.

Moss – פרשנות לנוף של יער, טחב וצמחייה לחה. ברגמוט, אשכולית, לבנדר ומנדרינה פוגשים מחטי אורן, טחב, וטיבר ומאסק. ניחוח ירוק, ארומטי ואדמתי, עם תחושה של אוויר קריר ויער פתוח.

Rain Wood – דימוי של עצים רטובים אחרי הגשם. גלבנום, אלמי, ערער, ארז, פצ’ולי ולבונה יוצרים ניחוח עצי וירוק, שמשלב לחות, אדמה ורעננות ארומטית.

Ink – בהשראת דיו כחול הנמרח על נייר. פפירוס, וטיבר, ארז, פלפל שחור, אלמי וקטורת יוצרים ניחוח יבש, עצי ומעט מעושן. יש בו משהו כמעט חומרי ואינטלקטואלי, שמזכיר נייר, דיו וספרייה.

Smoke – עיסוק בריח העשן ובמפגש שלו עם חומרים טבעיים. ניחוח עמוק, מתובל וחמים, שבו עשן, עצים, שרפים ותבלינים יוצרים תחושה של חומר שרוף ושל אש שכבתה זה עתה.

White Smoke – פרשנות עשירה וכהה יותר לעולם העשן. איריס וגרניום פוגשים טבק, פצ’ולי, אוד ובנזואין. התוצאה עצית, מעושנת, מעט עורית ושרפית, בעלת עומק ונוכחות.

Rain Cloud – ענן לח של פרחים לבנים, בהשראת גן פרחים אחרי הגשם. יסמין, פריחת תפוז וילנג-ילנג יוצרים זר פרחוני עשיר ובעל איכות לחה, כמעט טרופית, לצד אנג’ליקה, איריס, וטיבר, וניל ומאסק לבן. התוצאה היא ניחוח פרחוני, רך ומעט אבקתי, שמשלב בין רעננות של אוויר אחרי הגשם לבין חמימות קרמית וחושנית.

מפגש בין בושם לאמנות, בין חומר לרגש, ובין אסתטיקה מינימליסטית ליצירה שיש בה הרבה עומק.

ריח טוב לא צריך הסברים. הוא צריך לגעת.