תבורכו

BLESS

By Desiree Heiss & Ines Kaag

בלס הוא מותג אופנה א-טרנדי (אך איכשהו תמיד רלוונטי) המתקיים בהווה עתידני עם גישה חלוצית 

מאז הקמת הסטודיו, בלס תמיד יוצרת סתירה המתפתחת כל העת, ומציבה את עצמה בתווך, בין אופנה לעיצוב מוצר, בין אמנות למסחר, בין פריז לברלין, בין המעשי לזמני

יש שיאמרו שהוא אינו מותג אופנה בכלל, אלא סטודיו בינתחומי שנע בין עיצוב מוצרים לאמנות דקורטיבית (אשר במקרה מייצר גם בגדים) והמבקש להגדיר מחדש את הקשר בין אורח חיים לאובייקטים

המותג , שפועל כבר כ 24 שנים הוקם ע״י דזירה הס ואינס קאג

ב 1996 מפרסמות השתיים, שנפגשו שלוש שנים קודם לכן בתחרות אופנה שהתקיימה בפריז, מודעה בכמה מגזינים נחשבים: תמונת פולארויד של חברה שלהן חובשת כובע פרווה (לימים ״בלס מס׳ 0״) עם מספר טלפון, בתקווה שכך תמצאנה עבודה. שתיהן בדיוק סיימו את לימודיהן, הס את לימודי האמנות בוינה וקאג לימודי אופנה ועיצוב בפריז. שתי השיחות שהגיעו בעקבות המודעה שינו את מסלול חייהן

הראשונה הייתה משרה אדלמן, לימים הבעלים של ״קולט״,  חנות הקונספט הראשונה והמיתולוגית בפריז (שלצערנו הרב נסגרה לפני כמה שנים), שביקשה למכור את הכובע. השנייה הגיעה מהסטודיו של מרטין מרג’יאלה, שהזמין 40 כובעי פרווה לתצוגת חורף 98/99 של המותג

הבנות, שחששו שיזהו אותן כמעצבות כובעים/ אקססוריז, התחילו בעיצוב מוצרים נוספים. במקום להמשיך ולחפש עבודה הקימו את המותג בלס שנה אחריי

הן עובדות יחד כבר יותר מ 20 שנה אך מעולם לא חיו באותו המקום (קאג גרה בברלין והייז בפריז) ומעולם לא חלקו סטודיו. התקשורת ביניהן נעשית באימיילים ושיחות וידאו, או במכתבים ופקסים בשנים שלפני עידן האינטרנט

בלס הוא מותג מזן אחר, אשר נולד מההבנה של המייסדות, כי אף אחת מהן אינה מתאימה לחוקייה הנוקשים של תעשיית האופנה. חזון המותג מכתיב חדשנות ומגשר בין עולמות עיצוב, אמנות ואופנה. הוא פועל על פי החוקים והערכים של עצמו, ע״י הישארותו מותג קטן המונע מתשוקה לעיצוב ולאו דווקא לטרנדים

זה לא מותג מאד מסחרי, או אפילו תמיד מובן. האסתטיקה, היא לאו דווקא הדבר החשוב ביותר, מה שבאמת חשוב הוא השינוי במחשבה והרגש שהמוצר יעורר בלקוח. והוא תמיד מעורר

בדומה למרג’יאלה, העיצובים שלהן ממוספרים, וכמותו, גם הן מסרבות להיחשף (למרות שמי שמכיר אותן יכול לזהות את פרצופיהן על אחד מהסווצ’רטים שעיצבו) 

למרות שהן פועלות לפי לוח הזמנים של עולם האופנה (של שתי קולקציות בשנה), הליין תמיד כולל בנוסף לבגדים גם אובייקטים אחרים. את ״תצוגות האופנה״ וצילומי “הקולקציה”, הן עורכות כמסיבות לחברים, שגם משמשים כדוגמנים 

כל המוצרים של בלס נכנסים לספריה אחת גדולה, בה החדש מסונתז עם הישן ותמיד ניתן להזמין גם דגמים שעוצבו לפני שנים. בלי עונות  ובלי הנחות סוף עונה. בדומה לנעשה בעולם האמנות. האופנה הכי איטית שיש 

את החנות של בלס בברלין כבר לא תמצאו ברחוב, ואם תרצו להגיע תצטרכו לתאם פגישה, לחפש את הכתובת, למצוא את הכניסה מהחצר האחורית , לטפס שלוש קומות ולפגוש את הדייר התורן שגר בבית בלס, אשר יקבל את פניכם עם כוס תה. בבית שכולו על טהרת העיצוב של המותג,  מהשולחן הגדול שהופך למיטה דרך המצעים, הרהיטים, חוטי החשמל ועד לבגדים. כל דבר בבית של בלס מוצע למכירה

אני לא אהיה מופתעת עם חנות הבית שלהן תהיה מודל לחיקוי ואנחנו נזכה לראות עוד ״חנויות בית״ שכאלו. כשם שרעיון ״מימון ההמונים״ ( הדסטראט ) שימש אותן כבר בשנת 1988 עם בלס מספר 5 (כשהזמינו אנשים להשקיע כסף במותג הלא מוכר, בתמורה ל 4 מוצרים בחינם במשך שנה), או בלס מספר 22 שייצג את חנויות הפופ- אפ שהן הקימו בשנת 2000 (עוד קונספט שלהן שהפך לויראלי בשנים האחרונות). כשבלס רוצות לשנות הן מצליחות בדרכן השקטה ליצור תרבות חדשה 

עוד מאפיין של בלס הוא שימוש בסריגה כטכניקת יסוד. סריגה ידנית של פריטי לבוש מסורתיים כמו סודרים וגרביים כמובן, אבל גם שילובים מפתיעים של סריג ואריג. סריגה כטכניקת ייצור לרהיטים וחפצים אחרים

כל הגישה למוצר היא הפוכה מהרגיל. אם בדרך כלל מעצבים עובדים קשה על נגישות וקלות (מה זה וכמה זה עולה), אז אצל בלס הדגש הוא על תהליך (העיצוב, הייצור, בחירת חומרי הגלם), החוויה והמשמעות

חלק מהמוצרים שלהם דורשים אינטראקציה מעשית עם המשתמשים. דבר שנולד מתוך הרצון לעודד קשר חי עם עבודתם, ועל מנת לאפשר חופש בחירה ויחס אישי למוצר (ולא כמו ברוב המוצרים בייצור המוני). לדוגמה, בשנת 1998 ייצרה בלס אריזה אטומה בוואקום (בלס מספר 06), שהכילה את כל האלמנטים הדרושים לייצור נעל בהתאמה אישית

בלס הם יותר מסתם מותג אופנה או סטודיו לעיצוב או אפילו יוזמת אמנים, יותר מסט בגדים ומוצרים. זהו מסלול של מחשבות ורעיונות המיושמים ביום יום יפה למדי

Bless no’ 68

Bless hair brush

אתר

אינסטגרם